אהבת חינם / שרה ביתן

אהבת חינם – אימתי? כאשר האדם אוהב את עצמו ומביע הערכה לעצמו יוכל להעריך ולכבד את הזולת.
אהבת חינם יכולה לבוא כאשר האדם שלם עם עצמו על כל מורכבותיו. אינו חייב להיות מושלם מאחר ולא יתכן מציאות כזו אך בהחלט שלם עם גופו ואישיותו – כך יתפנה בנפשו לתת לאחר מתוך אהבה ואפילו בחינם.
אהבת חינם – למה? לעולם יפה יותר, שלום, הצלחה, רעות ושלווה.

באהבה
Sara Bitan

המתנה הטובה ביותר שאפשר לתת

אני פה כדי לספר לכם שלהיות חבר של מישהו, זוהי המתנה הטובה ביותר שיכולת לתת לו. אני עומד לספר לכם סיפור.. סיפור שמעביר צמרמורת ומבהיר את חשיבות שמח"ה!

יום אחד כשהייתי בכיתה ט', ראיתי ילד מהשכבה שלי שהיה בדרכו הביתה מביה"ס. שמו היה עמית. נראה היה שהוא סוחב את כל הספרים שלו. חשבתי לעצמי: למה ילד יקח את כל הספרים שלו הביתה מביה"ס? הוא בטח סתם איזה יורם.
היה לי שבוע עמוס במיוחד (מסיבות ומשחק כדורגל עם החברים שלי נגד נערים משכונה אחרת) אז משכתי בכתפי והמשכתי ללכת. בשעה שהלכתי, ראיתי חבורה של נערים רצים לכיוון עמית, מעיפים לו את כל הספרים מהיד ומפילים אותו לאדמה. המשקפיים שלו עפו וצנחו על הדשא במרחק 3 מטרים ממנו.
הוא הביט למעלה וראיתי את העצב בעיניו.
ליבי יצא אליו, רצתי וכשהוא זחל מסביב כדי לחפש את משקפיו וראיתי דמעות בעיניו. הגשתי לו את המשקפיים ואמרתי לו "החברה האלה סתם מגעילים" הוא הסתכל אלי ואמר "היי- תודה " וחייך. זה היה אחד מאותם חיוכים המראים הכרת תודה אמיתית שיוצאת הישר מהלב.
עזרתי לו לקום ולהרים את ספריו ושאלתי אותו למה לא ראיתי אותו קודם, ואיפה הוא גר. הסתבר שהוא גר לידי. שאלתי אותו איך קרה שלא ראיתי אותו קודם לכן, והוא ענה שהוא הלך לבי"ס פרטי עד לפני זמן קצר. בחיים לא הייתי מתחבר עם ילד שהולך לבי"ס פרטי לפני כן.
דיברנו כל הדרך הביתה ועזרתי לו לסחוב חלק מהספרים. הסתבר לי שהוא דווקא היה ילד די "קוּל". שאלתי אותו אם הוא היה רוצה לשחק איתנו כדורגל? והוא ענה שכן. בילינו ביחד כל אותו שבוע וככל שהכרתי אותו יותר כך חיבבתי אותו יותר וכך גם החברים שלי.
ביום ראשון בבוקר ראיתי אותו שוב עם כל הציוד. אמרתי לו , נראה לי שאתה הולך לפתח שרירי ידיים חזקים במיוחד אם תסחוב את כל הספרים האלה כל יום. הוא צחק והעביר לי חלק מהספרים.
הוא הסתכל עלי באחד מאותם מבטים מלאי הכרת תודה וחייך.
במהלך 4 השנים הבאות, עמית ואני נעשינו חברים טובים. כשסיימנו את התיכון, התחלנו לחשוב על צבא ואוניברסיטה. ידעתי שכל הזמן נישאר חברים למרות שכל השיכבה ואני צחקנו עליו על כך שהוא "יורם".
בסוף השנה, עמית נבחר לשאת את הנאום בשם הבוגרים בטקס סיום התיכון. ראיתי את עמית באותו יום, הוא נראה נהדר, הוא היה אחד מאותם נערים שבאמת מצאו את עצמם במהלך התיכון. הוא התמלא וממש נראה טוב. הוא היה מאוד נרגש מהנאום. טפחתי לו על השכם ואמרתי לו "אל תדאג – אתה תהיה גדול". הוא הסתכל עלי באחד מאותם מבטים מלאי הכרת תודה וחייך.
כשהוא התחיל לנאום, הוא כחכך בגרונו ואמר: "סיום התיכון הוא זמן להודות לאלה שעזרו לך לעבור את שנות הנערות בשפיות – ההורים שלך המורים שלך. אבל יותר מכל – לחברים שלך. אני פה כדי לספר לכם שלהיות חבר של מישהו, זוהי המתנה הטובה ביותר שיכולת לתת לו. אני עומד לספר לכם סיפור…"
הסתכלתי עליו, לא מאמין למשמע אוזני כששמעתי שהוא מספר את הסיפור של היום בו הכרנו. הוא סיפר שהוא תיכנן להתאבד באותו היום. הוא סיפר איך הוא רוקן את כל הארונית שלו וניקה אותה כדי שאמא שלו לא תצטרך לבוא לנקות לאחר מכן ולסחוב את הספרים שלו. הוא הסתכל אליי וחייך חיוך קטן. "למזלי , ניצלתי , החבר שלי הציל אותי מהתאבדות".
שמעתי את הרחשים בקהל בשעה שהבחור, הפופולרי והמוצלח הזה, מספר על הרגע החלש ביותר שלו. ראיתי את ההורים שלו מסתכלים עלי ומחייכים את אותו החיוך מכיר התודה. עד לאותו רגע לא הבנתי את המשמעות של אותה הכרת תודה.
ואתם חברים יקרים – אף פעם אל תמעיטו בעוצמה של פעולותיכם הקטנות ביותר. פעולות אלו יכולות לשנות חייו של אדם לטובה או לרעה.

שמחה בשוק הכרמל / ניצה דביר

בס"ד
שבוע טוב שמוליק ומבורך
אני רוצה לשתף אותך בסיפור מדהים אמיתי לגמרי שקרה לי ביום שישי האחרון, אתה בהחלט יכול להפיצו כמו שאתה מפיץ סיפורים.
 
תמיד חלמתי להקים איזה פורום/עמותה/חוג….של אנשים למען שמחה, למען חיוך, למען הטוב לזולת, סתם כך בלי שום סיבה, סתם ככה לחייך לעובד הניקיון, לקופאית בסופר, לנותני השירות באשר הם, לילדים ברחוב ועוד….
אני מצליחה לעשות את זה תמיד ברמה האישית ו"מדביקה" את חוג מכריי בבריאות הזו, והחלום עדיין קיים שיתממש….
יום שישי האחרון, על הבוקר החלטתי סתם כך לטייל ברחובות תל אביב, שוק בצלאל, נחלת בנימין, שוק הכרמל, מזמן מזמן מזמן לא הייתי שם.
ואכן נסענו לנו לכייף, התחלנו בשוק בצלאל, "הכול בשקל", "הכול ב-10 שקלים", "רק היום" ואוירה מדהימה, הגניב אותי השוטר שפנה לאחת הנוסעות שבקשה לחנות ברחוב מלא מחניה: "גברת את מבזבזת את המשאב הכי יקר לנו בחיים-את הזמן שלך ושלי, אין חניה" חשבנו לעצמנו איזה יופי!
דוכן פלאפל מדהים בניקיונו קרץ לי לבוא לאכול, אבל מוקדם, 09:00 בבוקר, הבטחתי לעצמי ולבעלי שנסיים את הטיול הרגלי נחזור לאכול צהריים כאן והביתה לשבת.
טיילנו בנחלת בנימין, שוק הכרמל, איזה יופי ישראלי, ישתבח שמו איזה שפע, מלא מלא מלא אנשים בן פורת יוסף, מכל גווני הקשת, תענוג של בוקר.
הזמנו את הבן שלנו להצטרף לקפה של בוקר בנחלת בנימין. בעלי ובני אכלו ארוחת בוקר ואני רציתי לשמור מקום לפלאפל – שתיתי רק קפה.
נהננו מהישיבה והחלטנו לחזור הביתה דרך דוכן הפלאפל.
איך שאנחנו יוצאים מהרחוב ההומה של שוק הכרמל, אנחנו רואים קהל מתקבץ יחד ומוסיקה מזרחית מקפיצה את הלב, שמחה, ריקודים ועיניי לכדו במבטן 2 ילדות קטנות עם מיקרופון, שרות להן ומנסות לזכור את מילות השיר ואמרתי לבעלי ולבן שלי : "איזה יופי, לא משנה מה יש שם, העיקר השמחה, איזה כייף, אנשים שמחים ורוקדים – זהו, זה אושרו של יום, זה ממש מחמם את הלב, העיקר השמחה".
איך שאני מסיימת את המשפט…שמח"ה, צדה עיניי שלט ענק ובו כתוב:
"שימ"חת אותי", שמ"חה. הייתי בשוק! אמרתי לבן שלי-שים לב מה אמרתי לך עכשיו- העיקר השמחה, וזה מה שזה.
מה זה שמחה? "שדרוג מוסכמות חברתיות בהתנהגות".
איך שאני עם פה פעור ומתפעלת מיופיו של חזון נגשת אלי בחורה ושואלת: "מוצא חן בעיניך?" לא יכולתי לענות. אמרתי-"אני המומה, אני מוקסמת, אני חנוקה משמחה". ואז היא שאלה- "את רוצה להצטרף לעמותה שלנו?" "איזו עמותה" אני שואלת?  שמח"ה הינה תנועה ללא מטרות רווח ללא קשר לדת או פוליטיקה. מטרתה ליצור אוירה נעימה ברחוב הישראלי, על ידי נתינת לגיטימציה לתקשורת חיובית".
עניתי: כןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן! אחד גדול כזה שהיא לא יכלה להישאר אדישה והזמינה את יוזמת העמותה, בחורה צעירה בשם ערבה, קורנת משמחה,  וכמובן שהחלפנו פרטים והזמנתי אותם למודיעין וארצה לקחת חלק בפעילות.
 
בעלי הזכיר לי שצריך להמשיך לפלאפל – ומיד עניתי: "אני שבעה! אין צורך בפלאפל, בוא נלך לקבל את השבת בשמחה, אני שבעה מנטאלית" .
וכך חזרנו הביתה עם התחושה של שמח"ה.
אני מעבירה אליכם את מה שכתוב בגלויה שקבלנו יחד עם ורד קטן:
 
לבחירתכם, מידת שמח"ה מתאימה:
שמח"ה 1– קבלה: – להניד ראש (לא להתעלם מקשר עין).
שמח"ה 2 – יוזמה: – ליצור קשר עין ולחייך.
שמח"ה 3 – יצירה : – לברך לשלום.
שמח"ה 4 – העמקה: – ליצור שיחה.
 
ונתת בהם סימני שמח"ה – שיחה, מחווה, חיוך, הנדת ראש.
 
אתר העמותה www.simha.org.il
 ותגידו שניצה דביר המליצה.
 
שבוע מבורך ומלא שמח"ה אמן.
ניצה דביר
050-9262232

בוקר טוב לכולם / אליק

לפני כשנה וחצי החלטתי !! (קורה לעיתים…)
לאחר כל ארוחה, בית, חברים טרוויאלי לומר תודה
וגם במסעדה אני משתדל לומר תודה לכל מי שדאג להאכיל אותי, למלצרים ולעיתים שולח תודה לטבח.

לכל מעלית שאני נכנס אליה, בוקר, צהרים או ערב
עולה או יורד
בנין מגורים או משרדים
לכל מי שבמעלית, מכל צבע, מקצוע, דת או מין
אני מברך בבוקר טוב, ערב טוב וביציאה – יום טוב
והתגובות נפלאות

כולם, אבל כולם – עונים
חלק מחייכים ורואים שזה עשה להם טוב

אז למה שלא תנסו את זה ממחר בבוקר?
אל תהססו, אל תתביישו ואל תדאגו – זה עושה רק טוב
ואולי תתפסו אותי פעם שפספסתי, לא נורא
כי תמיד יש יום חדש

בהצלחה

אליק

לאיש שניקה לי את הרכב נתתי כוס ספרייט / חולי רז

רחצתי את הרכב שלי בתחנת דלק. היה יום חם מאד. ניגשתי לקנות שתיה קרה. קניתי בקבוק גדול וקיבלתי כמה כוסות חד פעמים. ניגשתי לאיש שניקה לי את הרכב ונתתי לו כוס ספרייט. הוא היה כל כך מופתע וממש שמח.
תנועת שמח"ה מדגישה את היחס לאנשים השקופים כיצד בדרך כלל איננו שמים לב אליהם- לכל אותם אנשי שירותים עלומים : מנקה הרחוב, המאבטח שבודק לנו את התיק וכדו'
כמה יעשה להם טוב ויותר מכך לנו אם נגיד תודה לאנשים הטובים האלה שמשרתים אותנו, נחייך, נוקיר אותם!
רחצתי את הרכב שלי בתחנת דלק. היה יום חם מאד. ניגשתי לקנות שתיה קרה. קניתי בקבוק גדול וקיבלתי כמה כוסות חד פעמים. ניגשתי לאיש שניקה לי את הרכב ונתתי לו כוס ספרייט. הוא היה כל כך מופתע וממש שמח.
תנועת שמח"ה מדגישה את היחס לאנשים השקופים כיצד בדרך כלל איננו שמים לב אליהם- לכל אותם אנשי שירותים עלומים : מנקה הרחוב, המאבטח שבודק לנו את התיק וכדו'
כמה יעשה להם טוב ויותר מכך לנו אם נגיד תודה לאנשים הטובים האלה שמשרתים אותנו, נחייך, נוקיר אותם!
חולי רז

שיחה קצרה בתחנת האוטובוס / ערבה רז

השבוע היה לי ממש סיפור שמח"ה מרגש, ירדתי מהאוטובוס וחיפשתי את התחנה ואפילו לא שמתי לב שחייכתי חיוך גדול לקבצן דתי זקן (דוד). הוא כל כך שמח!

הוא סיפר לי קצת על עצמו, סיפר לי שערבה זה העץ הכי קדוש לפי המסורת, (כי הוא הכי צנוע) ונתן לי ברכה מכל הלב ובכלל לא הזכיר כסף. בסוף נתתי לו כרטיס של שמח"ה וגם לאנשים שבהו בנו מסביב עם מבט מודאג ומבולבל ונוצרה שיחה מקסימה בין שתי נערות חרדיות, אישה עולה מרוסיה ועוד אנשים על זה שאחנו באמת צריכים לשמוח לעתים קרובות יותר, אחד מחברתו של השני.

סיפור השבוע ממעגל הטורקיז / דני אוסיה

עושר ואושר
לפני כמה ערבים נכנסתי לסניף הבנק כדי להאכיל את המכונות האלו שבולעות צ'קים. הייתה כבר שעת ערב מאוחרת, שעה שהבנק נרגע מפעילותו. החדר היה ריק מאנשים, מלבד הפקידה שנמצאת שם דרך קבע כדי ללוות את הלקוחות, וגיבורת הסיפור- אישה אתיופית כבת ארבעים שהייתה מרוכזת בשטיפת הרצפה. היא הייתה טיפוסית לעדה שלה. מטפחת ראש, סימני קעקועים כחולים על הפנים והצוואר, ומבט כבוש ברצפה. חלפתי על פני שתי הנשים. האחת בירכה אותי לשלום, כמו שבירכה כל לקוח שנכנס, השנייה אפילו לא הרימה את הראש ממלאכתה. ניגשתי אל זולל הצ'קים והתחלתי לנהל אתו שיח כפתורים. תוך כדי כך שמעתי מאחורי סידרה של צלילים שלא יכולתי בהתחלה להבין את פישרה. אחר כך קלטתי שזוהי האישה, ששרה לעצמה בסולם מוזיקלי בלתי אפשרי, שנוצר בתרבות אחרת.
ואז היא משכה אליה את כל תשומת ליבי. נראה היה שהיא ממש נהנית ממלאכתה. עכביש מבועת נס מנוסת בהלה מפני הספונג'ה, והיא כיוונה אותו בעדינות ובזהירות אל דלת היציאה. היא עבדה בריכוז וביעילות, מתעלמת כמעט לחלוטין מכל הסובב אותה. לרגע יכולתי לדמיין אותה מכבדת במטאטא של זרדים את ריצפת החול בבקתה שבה גרה לפני שנים במולדת רחוקה, ועד כמה הסביבה הזו זרה ומנוכרת מבחינתה.
סיימתי את הדיאלוג שלי עם הזולל. הוא רטן בנחת ופלט מספר דפים מודפסים. אספתי אותם ופניתי לצאת. עברתי על פני הפקידה והחלפנו ברכה וחיוך ולאחר מכן עברתי ליד הגיבורה שלי ואמרתי לה שלום.
האפקט היה דרמטי. לרגע אחד היא קפאה, ונראה היה שהמערכות שלה מתקשות לעכל את העובדה הפשוטה שמישהו התייחס אליה. לאחר מכן התרוממה לכדי עמידה זקופה, והישירה כלפי מבט. זה היה מבט נועז, גלוי, של אדם שמכיר בערך עצמו. לא מבט נוקב ופולשני, אלא פשוט הקדשה של מלוא תשומת הלב.
עבר רגע ואז היא אמרה, בקול גרוני ובמבטא מלעילי טיפוסי, "פעם ראשונה מאז שאני פה שמישהו אומר לי שלום. אתה יהודי אמתי".
הרבה שנים שאני משתדל שלא לעבור על פני בודקי תיקים, קופאיות, מנקות ודומיהם כאילו הם אויר. בליבי אני מכנה אותם "העם השקוף" וזוכר היטב איך זה היה להיות בודק בטחוני שאלף אנשים עוברים על פניו בלי לראות אותו. אך הפעם זה היה הפוך. פתאום הרגשתי כאילו הפסקתי להיות חלק מהמון אנונימי, שקוף, וזכיתי לקבל ממנה צבע.
היא המשיכה להביט בי, נשענת על המגב שלה, ואז אמרה "תודה".
ואני אמרתי לה "תודה גם לך" ובליבי השלמתי את המשפט- "תודה לך שאת מה שהינך. שלא נכנעת לעולם ושאת זוכרת מי את ויכולה להעצים את עצמך ואחרים." אמרתי את זה לעצמי, אבל אני חושב שהיא שמעה וידעה בדיוק למה אני מתכוון.
זוללי הצ'קים המשיכו לטרטר.
דני אוסיה

סיכום פגישה, מרץ 2011

שלום!
נפגשנו היום והיה כיף כרגיל
הטכנולוגיה היתה מדהימה הכל הוסרט ושודר בשידור חי לערוץ טלוויזיה אינטרנטי, ערבה השתתפה בפגישה מהודו ומעין מרשפון…
 נושאים מרכזיים:
1. מסיבת שמח"ה בשכונה ברשפון בניצוחה של מעין תתקיים ב 1/4/11 בשעה 11:30 ואילך בסיוענו
2. בומבמלה גם השנה נשתתף בשיתוף עם הבמה של עדי… יובל היזם והמנהל 21-23/4/11
3. תגובה לפונים דרך האתר- טיפול מהיר יותר באמצעות העברה ליובל ואביר. הכרחי להגיב במיידי!
4. אביר חזר עם מרץ נעורים ורוצה לעשות אירוע משמח וסוחף- עשינו סיעור מוחות ואביר "יבשל" ויצור
5. עמרי פתח קבוצת פעילים חדשה בגוגל גרופס, (בנוסף לקבוצת פעילים בפייסבוק) שאתם מתבקשים להצטרף אליה כדי שנוכל לנהל את התקשורת בינינו.
זקוקים לסיועכם! מי יכול לסייע ליובל ולאביר…

שבוע שמח וכיפי לכולכם!!!!

הסיכום המלא:
                                                                                                                        5.3.11
סיכום מפגש פעילי שמח"ה מס' 2 2011
נוכחים: אביר, אביה, רחלי, יובל, חולי, עמרי
נוכחים דרך הפייסבוק: מעין וערבה
1.      מסיבת שמח"ה ברשפון – 1/4/11 יום שישי בשעה 11:30 יש אישור של המועצה וכן הקמת דוכנים וכן החבר'ה מהקרקס. חבר שמביא ציוד די ג'יי, חבר הולך להקים דוכן של עוגות וצ'אי, המושב יפרסם בשבילנו בעיתון, בלוח המודעות ובאתר האינטרנט. כמה חבר'ה נפרסם בבתי קפה וללכת בין .

2.      רחלי מציעה לשים את מטרת מסיבת שמח"ה  ומציעה את עצמה להציג את כל החומרים שהכינה למסיבה של מוסינזון.

3.      אביה מציעה לעשות שלט בד לכבוד האירוע – באחריות אביה.

4.      יובל בחן האם זו מסיבת שמח"ה בשכונה או רק מסיבת מושב.

5.      ערבה- מבינה למה יובל מתכוון בכל מקום זו צורה אחרת. יתכן שאחד הדברים שיתאים זה ג'אם סשן. קרקס, אומנות. הכותרת תהיה מלמעלה מפגש של אנשים. חשוב לעשות הכירות אישית ולשוחח דרך התחביבים. לחשוב על דרך יצירתית להפגיש בין אנשים.

7.      אביר- מה שחשוב לעשות פינות של הכרויות

8.      ערבה- אולי לעשות עם לוחות גדולים ולרשום כמו לוח טרמפים, אני נוסעת לב"ש, מחפש שותפים לריצה, שתהיה פלטפורמה לאנשים שמחפשים קשר אמיתי

9.      עמרי- אם רוצים להמשיך קשר אז פייסבוק

10.מעין- לקחנו ויהיה איבנט בפייבסוק, שלחה לי תמונות.

11.עמרי- קבוצה מהסוג החדש. קבוצה שמיועדת לשמור על קשר בתוך רשפון.

12.שמח"ה- המטרה לעשות שמח. מעין חוששת ש"נשתלט" חולי מסבירה שהתפקיד שלנו לעורר קשר בין אנשים ולא שום דבר אחר.

13.פרסום- להזכיר כמה פעמים כדי שיגיעו

14.סיוע של הפעילים- כולנו לרשות מעין רק תפעילי אותנו

15.בומבמלה באילת 21-23/4/11 בחוף לגונה. משפחת רז לא נמצאת .צריך מתנדבים קבועים. עדי פרילינג הולכת להקים את במת קברט ורוצה לקיים שיתוף איתה.

16.עמרי- נתן לשלוח מייל לכל רשימת הפעילים. לעשות תחרות. לא כל אחד, מי רציני, מי יהיה איתנו שם. יובל, חושש. מחפש אנשים שירצו לקחת חלק פעיל באירוע. עמרי מעלה הטופס והראיונות יהיו אצל עמרי או יובל ב 18/3 9:30-12:30 מבחני קבלה.

17.לקראת בומבמלה צריך צמידים: יובל + מאיר, מדבקות- מאיר מול דני קציר

18.חולצות- אביה לארגן חולצות זולות עם לוגו קדימה ואחורה זרים הם חברים שעוד לא נפגשו ולוגו מאחורה גדול. אביר מבקש לוגו גדול מקדימה.

19.אביר- שמח לחזור, רצה להביא מתנות לכל החבר'ה של שמח"ה, הביא טופיפי… כיף לחזור! חשב ביומיים האחרונים רוצה להרים משהו. חשב על קרניבל בים, משהו גדול, שמח, אולי מחיאות כפיים חינם.

20.סיעור מוחות לאביר- כאפות, פלש מוב, מחיאות כפים חינם, ריו אבירטו. מכוניות שמח"ה כמו נחמן, דוכן עם האוטו לעשות מוזיקה ולתת את הגלויות שיבואו אלינו ונפיץ את השמחה. צי של מכוניות, אוטובוס הקסמים…  מסע שמח"ה בארץ

21.יובל מדווח על 2 פעילות שנמצא איתן בקשר.

22.טיפול בפניות דרך האתר ופייסבוק- עמרי מעביר לכולנו לטיפול ומהיום והלאה ליובל ואביר