שיחה קצרה בתחנת האוטובוס / ערבה רז

השבוע היה לי ממש סיפור שמח"ה מרגש, ירדתי מהאוטובוס וחיפשתי את התחנה ואפילו לא שמתי לב שחייכתי חיוך גדול לקבצן דתי זקן (דוד). הוא כל כך שמח!

הוא סיפר לי קצת על עצמו, סיפר לי שערבה זה העץ הכי קדוש לפי המסורת, (כי הוא הכי צנוע) ונתן לי ברכה מכל הלב ובכלל לא הזכיר כסף. בסוף נתתי לו כרטיס של שמח"ה וגם לאנשים שבהו בנו מסביב עם מבט מודאג ומבולבל ונוצרה שיחה מקסימה בין שתי נערות חרדיות, אישה עולה מרוסיה ועוד אנשים על זה שאחנו באמת צריכים לשמוח לעתים קרובות יותר, אחד מחברתו של השני.

הגיבו כאן:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *